מחווה יפה עשה תיאטרון הקאמרי בהציגו בבכורה בשיתוף מתנ"ס העיר שדרות את המחזמר "סאלח שבתי" מאת אפריים קישון עם מוסיקה מאת נורית הירש ופזמונים חיים חפר.
רבים משחקני "כנר על הגג" המוצג כעת בתל אביב משתתפים גם במחזמר זה עם בימוי של אותו במאי דבר שאפשר לראותו כסמל של הזהות בין העיר הגדולה לעיר המופגזת.
האולם בשדרות היה מלא ובחוץ היתה מודעה "כל הכרטיסים להערב אזלו".
הקהל קיבל את ההצגה בהתלהבות ומחיאות כפיים סוערות וממושכות בתום ההצגה.
"היכל המופעים החדש" כפי שנקרא אולם המתנ"ס בשדרות נאה מאוד, כסאות בצבע תכלת ובמה מתקבלת על הדעת בגודלה, כולו ממוגן כך שאין חשש להפתעות במקרה של ירי קסאמים תוך כדי הופעה.
מקור המחזמר בסרט קולנוע שביים אפריים קישון עפ"י מערכונים שכתב ושזכה להצלחה גדולה מאוד בשנות השישים.
מקרה בלבד הוא שהן בסרט והן בכנר על הגג המוצג כעת במקביל בת"א כיכב בזמנו טופול.
בסוף שנות השמונים הפך הסרט למחזמר בעיבודו של קישון עצמו שהוצג בכיכובו של זאב רווח בהבימה עם מוסיקה כאמור של נורית הירש.
מאז הוצג המחזמר פעם נוספת בתחילת שנות ה2000.
הפעם הבימוי נעשה ע"י משה קפטן.
ההצגה ארוכה מעל שעתיים אך הבימוי הקיצבי, המענין והמצויין החזיק את הקהל במתח שרותק לכיסא ולא הרגיש איך הזמן חלף במהירות.
הסרט והמחזמר עסקו במשפחה ממוצא מזרחי המגיעה למחנה מעבר, היחס אליה והנתקלת במינהגים אחרים הזרים לה ובהווי חיים שונה.הסוף כמובן טוב. מיזוג גלויות ,שתי חתונות מעורבות הן עולה עם קיבוצניק והן מזרחי עם מערבי.עם ישראל אחד.
שמו של הגיבור הראשי-סאלח שבתי לדיברי אפריים קישון הנו שיבוש של הביטוי "סליחה ש..."שהוא השתמש בו פעמים מספר בוריאציות שונות ובמקרה של סאלח שבתי-"סליחה שבאתי".
סאלח שבתי-יצחק כהן היה נהדר.
הוא היה מלא חוכמת ושמחת חיים ומרץ.זאת היתה חגיגה פנטסטית מלאת התרגשות הן של הקהל והן של השחקנים מעצם ההופעה בשדרות והן בגלל הביצוע הטוב של כל השחקנים גם של הקאמרי וגם של החובבים מהמתנ"ס המקומי.
אציין רק את מבצעי חלק מהפיזמונים המופיעים גם ב"כנר" גלעד שמואלי ואוהד יהודאי בעלי הקולות היפים והנהדרים שביצעו את הפיזמונים הידועים הן בשיר והן במשחק ומחול בצורה טובה מאוד.
הצטיינה גם אלינור אהרון-חבובה.
התפאורה -ערן עצמון היתה יפה קומפקטית סימלית ושירתה היטב את המחזמר.
התלבושות- יובל כספין היו בהתאם למקובל בשנות החמישים והיו אסטטיות ויפות.
הדרכת השחקנים תושבי המקום היתה כזו שלו לא הכרת את שחקני הקאמרי קשה היה להבדיל בין השחקן המקצועי לחובב.
הבמאי הציג הכל בצורה סטירית עדינה ומלאת הומור כיאה לדברים שהיו אקטואליים לפני כמישים שנה למרות שחלק מהם רלונטיים עד היום.
לראות או לא לראות:חוויה בלתי נשכחת הן מפאת המקום בו הוצג המחזמר והן מפאת טיבו וביצועו.לא לוותר.
נכתב על ידי elybikoret , 26/6/2008 09:35
רבים משחקני "כנר על הגג" המוצג כעת בתל אביב משתתפים גם במחזמר זה עם בימוי של אותו במאי דבר שאפשר לראותו כסמל של הזהות בין העיר הגדולה לעיר המופגזת.
האולם בשדרות היה מלא ובחוץ היתה מודעה "כל הכרטיסים להערב אזלו".
הקהל קיבל את ההצגה בהתלהבות ומחיאות כפיים סוערות וממושכות בתום ההצגה.
"היכל המופעים החדש" כפי שנקרא אולם המתנ"ס בשדרות נאה מאוד, כסאות בצבע תכלת ובמה מתקבלת על הדעת בגודלה, כולו ממוגן כך שאין חשש להפתעות במקרה של ירי קסאמים תוך כדי הופעה.
מקור המחזמר בסרט קולנוע שביים אפריים קישון עפ"י מערכונים שכתב ושזכה להצלחה גדולה מאוד בשנות השישים.
מקרה בלבד הוא שהן בסרט והן בכנר על הגג המוצג כעת במקביל בת"א כיכב בזמנו טופול.
בסוף שנות השמונים הפך הסרט למחזמר בעיבודו של קישון עצמו שהוצג בכיכובו של זאב רווח בהבימה עם מוסיקה כאמור של נורית הירש.
מאז הוצג המחזמר פעם נוספת בתחילת שנות ה2000.
הפעם הבימוי נעשה ע"י משה קפטן.
ההצגה ארוכה מעל שעתיים אך הבימוי הקיצבי, המענין והמצויין החזיק את הקהל במתח שרותק לכיסא ולא הרגיש איך הזמן חלף במהירות.
הסרט והמחזמר עסקו במשפחה ממוצא מזרחי המגיעה למחנה מעבר, היחס אליה והנתקלת במינהגים אחרים הזרים לה ובהווי חיים שונה.הסוף כמובן טוב. מיזוג גלויות ,שתי חתונות מעורבות הן עולה עם קיבוצניק והן מזרחי עם מערבי.עם ישראל אחד.
שמו של הגיבור הראשי-סאלח שבתי לדיברי אפריים קישון הנו שיבוש של הביטוי "סליחה ש..."שהוא השתמש בו פעמים מספר בוריאציות שונות ובמקרה של סאלח שבתי-"סליחה שבאתי".
סאלח שבתי-יצחק כהן היה נהדר.
הוא היה מלא חוכמת ושמחת חיים ומרץ.זאת היתה חגיגה פנטסטית מלאת התרגשות הן של הקהל והן של השחקנים מעצם ההופעה בשדרות והן בגלל הביצוע הטוב של כל השחקנים גם של הקאמרי וגם של החובבים מהמתנ"ס המקומי.
אציין רק את מבצעי חלק מהפיזמונים המופיעים גם ב"כנר" גלעד שמואלי ואוהד יהודאי בעלי הקולות היפים והנהדרים שביצעו את הפיזמונים הידועים הן בשיר והן במשחק ומחול בצורה טובה מאוד.
הצטיינה גם אלינור אהרון-חבובה.
התפאורה -ערן עצמון היתה יפה קומפקטית סימלית ושירתה היטב את המחזמר.
התלבושות- יובל כספין היו בהתאם למקובל בשנות החמישים והיו אסטטיות ויפות.
הדרכת השחקנים תושבי המקום היתה כזו שלו לא הכרת את שחקני הקאמרי קשה היה להבדיל בין השחקן המקצועי לחובב.
הבמאי הציג הכל בצורה סטירית עדינה ומלאת הומור כיאה לדברים שהיו אקטואליים לפני כמישים שנה למרות שחלק מהם רלונטיים עד היום.
לראות או לא לראות:חוויה בלתי נשכחת הן מפאת המקום בו הוצג המחזמר והן מפאת טיבו וביצועו.לא לוותר.
נכתב על ידי elybikoret , 26/6/2008 09:35
elybikoret
